בעקבות פתיחת מבצע "עם כלביא" הכריז שר הביטחון ביום 13.6.2025 על מצב מיוחד בעורף. בשונה מהכרזות דומות עד כה, המצב המיוחד חל על כל שטח מדינת ישראל. בהתאם לכך, פיקוד העורף הטיל הגבלות ארציות, כולל סגירה מלאה של מוסדות חינוך, סגירת מקומות עבודה (למעט משק חיוני) ואיסור התקהלויות.
מצב החירום צפוי להימשך מספר ימים, והנחיות פיקוד העורף עשויות להשתנות בין אזורים שונים, בהתאם להתפתחויות. במציאות זו עולות שאלות רבות בקרב עובדים לגבי זכויותיהם בזמן מצב החירום. בסקירה הקצרה שלהלן, אפרט את עיקרן.
הגנה מפני פיטורים ורציפות עבודה
חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006 קובע כי אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב הוראות פיקוד העורף, כגון סגירת מקום העבודה או איסור התקהלות. בנוסף, עובד שנעדר כדי להשגיח על ילדו (עד גיל 14, או עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסדות חינוך, זכאי להגנה מפני פיטורים, בתנאי שהילד בחזקתו הבלעדית או שבן זוגו לא נעדר לצורך זה (למעט במקרה בו המעסיק מספק סידור הולם להשגחה על הילד).
חשוב לציין כי היעדרות ללא הוראה מפיקוד העורף לא מזכה בהגנה ועלולה להוביל לפיטורים. כך לדוגמה, אם ישתנו הנחיות פיקוד ויקבעו, לדוגמה, כי רק בתל אביב אין להגיע למקומות העבודה, לא יוכל עובד מחיפה להחליט שאינו מגיע כי הוא חושש. במצב כזה, ההגנה לא תחול.
היעדרות מוצדקת בשל מצב החירום לא פוגעת בוותק העובד או בזכויותיו התלויות בו, כגון פנסיה או ימי חופשה.
מה קורה אם פוטרתם בניגוד לחוק?
פיטורים בניגוד לחוק הם אסורים ובטלים, ומהווים עבירה פלילית שעלולה להוביל לקנס ואחריות פלילית של נושאי משרה בחברה. עובד שפוטר שלא כדין יכול להגיש תביעה תוך 12 חודשים ממועד הפיטורים לבית הדין לעבודה. מומלץ לתעד את נסיבות ההיעדרות ולפנות לייעוץ משפטי במידת הצורך.
מי אינו מוגן מפיטורים ומחויב להתייצב לעבודה?
עובדים מסוימים, כמו אלו שנקראו לעבודה במפעלים חיוניים, שוטרים, סוהרים או חברי ארגוני הצלה, אינם זכאים להגנה מפני פיטורים, ונדרשים להתייצב לעבודתם. היעדרות לא מוצדקת עלולה להיחשב עבירה פלילית. על המעסיק לעדכן את העובדים על מעמד המפעל כחיוני ולהציג אישור לכך ממשרד העבודה.
אין חובת תשלום שכר בזמן היעדרות
החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו עקב מצב החירום, גם אם ההיעדרות נובעת מהנחיות פיקוד העורף או סגירת מוסדות חינוך. עם זאת, בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים שהסדירו תשלום שכר במצבים דומים, ולעיתים המדינה פיצתה מעסיקים.
ניתן כמובן להגיע להסכמות עם המעסיק על עבודה מהבית בתשלום מלא או שימוש בימי חופשה צבורים. אם קיימת אפשרות לעבודה מהבית (לדוגמה במקומות עבודה בהם עובדים מהבית גם בעיתות שגרה), לא יוכל המעסיק לסרב לכך, אלא מטעמים ענייניים ובתום לב.
חשוב לציין כי אם המעסיק סגר את מקום העבודה מיוזמתו (כלומר על פי הנחיות פיקוד העורף ניתן לפתוח את מקום העבודה אך המעסיק בחר שלא לעשות זאת), עליו לשלם שכר מלא או להוציא את העובדים לחופשה בתשלום (עד 7 ימים ללא הודעה מראש, או מעל לכך בהודעה מראש של 14 יום), במידה וקיימים לעובדים ימי חופשה צבורים.
לסיכום
מצב החירום הנוכחי מאתגר, אך החוק מעניק לעובדים הגנות משמעותיות. חשוב להכיר את הזכויות, לתעד את נסיבות ההיעדרות ולהיות בקשר עם המעסיק להסדרת תנאים הוגנים. כמו במצבי החירום הקודמים, שאלת תשלום השכר בגין ההיעדרות תוכרע בהמשך.
שמרו על עצמכם ועל משפחותיכם והישמעו להנחיות פיקוד העורף.
המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי, אלא מידע כללי בלבד.