רוב המעסיקים כיום מעדיפים להעניק לעובדיהם תווי קנייה דיגיטליים כמתנת חג. הם רוכשים אותם מחברות מנפיקות כמו תו הזהב ו-BuyMe בהנחה של 10-20%. בשנים האחרונות גובר גם השימוש בתווים למתנות בין חברים או מהורים למורים וגננות.
אלא שבמקרים רבים מקבל השובר שוכח ממנו, או משתמש בחלק מהסכום ושוכח מהיתרה. התוצאה - מאות מיליוני שקלים שלא נוצלו חוזרים לחברות המנפיקות, לא למי שקנה אותם ולא למי שקיבל אותם.
"אם מישהו שילם וקנה עבורי תווי קנייה בשווי 500 שקל ולא מימשתי אותם, למה ש-BuyMe תקבל את הכסף הזה?", שאלה אתמול (שני) ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) את נציגי מנפיקת שוברי הגיפט קארד בדיון בוועדת הכלכלה. הדיון עסק בבקשת משרד המשפטים להאריך בחודשיים את תוקף התקנות הפוטרות את חברות השוברים מחוק שירותי תשלום. התוקף פג היום (שלישי), ה-13 במאי.
התשובה שקיבלה ח"כ מירון מעו"ד גיא הס, היועץ המשפטי של חברת BuyMe, הייתה שמי שלאחר שנים לא מימש את השובר או את היתרה שנותרה בו, "הסיכוי שיממש אותו הוא נמוך מאוד".
עו"ד ורו"ח אלה תמיר שלמה, אחראית רגולציה פיננסית ולוביסטית ציבורית מלובי 99, אמרה בדיון כי לפי דברי סמנכ"ל BuyMe, שיעור אי המימוש בחברה עומד על 5%. "זה 150 מיליון שקל מהציבור שעוברים ל-BuyMe ללא הצדקה", אמרה.
נציג משרד המשפטים, עו"ד איגי פז, הסביר את הצורך בחודשיים נוספים לתיקון התקנות. לדבריו, התקנות אמורות להסדיר היבטים חוזיים צרכניים לתווי שי ותווי קנייה, כרטיסים בארנק ובאפליקציות. הוא ציין כי משרד המשפטים החל תהליך לפני חצי שנה עקב חוסר במידע וכי המשרד מבקש חודשיים נוספים כדי לסיים את התהליך.
4 מיליארד שקל בשנה בתווי קנייה
"היקף שוק תווי הקנייה מוערך בכ-4 מיליארד שקל בשנה. זה לא כסף של החברות המנפיקות את התווים, זה כסף של הלקוחות, אלה שקנו את התווים לעובדים שלהם, לחברים וכדומה, ושל מי שקיבלו אותם והכסף עבר אליהם," אומרת עו"ד ורו"ח אלה תמיר שלמה מלובי 99 בשיחה עם mako. "למה להגביל את השימוש בתווים בזמן ולמה הכסף, ומדובר בהמון כסף, חוזר לחברות המנפיקות, שמרוויחות מכך שלא היה שימוש בתווים שלהן?".
בנק ישראל פרסם סקר לפיו בשנת 2022, 670 מיליון שקל נמצאו בתווים לא ממומשים, וכסף זה חזר אל החברות המנפיקות.
בסוף הדיון אישרה ועדת הכלכלה את בקשת משרד המשפטים להאריך בחודשיים את ההסדר הנוכחי בתקנות שירותי תשלום באשר לתווי שי וכרטיסי מתנה דיגיטליים. עם זאת, דרש יו"ר הוועדה ח"כ ביטן ממשרד המשפטים להתייחס בתקנות החדשות להערות חברי הכנסת והערות מהציבור לסוגיית תוקף השוברים, כמו גם להודעה מוקדמת למקבלי השוברים על פקיעה קרובה של התוקף שלהם.