בקיבוץ נחל עוז אוספים בימים אלה את השברים, עסוקים בשיקום הפיזי אך מוטרדים מהפן הקהילתי-חברתי. ב-8 באוקטובר, יום לאחר השבת השחורה, פונתה הקהילה לקיבוץ משמר העמק ולקיבוץ כרמים, ונכון להיום חזרו לקיבוץ 11 משפחות. חלק מהתושבים נמצאים במשמר העמק, אחרים בפתרון דיור עירוני בנתיבות, כ-20 מוותיקי היישוב בדיור מוגן בבת ים וכ-70 בתי אב פזורים בפתרונות דיור עצמי ברחבי הארץ. פרויקט שהחל עוד לפני הטבח, שבו נרצחו 16 מהתושבים ונחטפו שמונה, נותן אור של תקווה: הקיבוץ נמצא בשלבים מתקדמים של תכנון שכונה לצעירים ובעיצומו של תהליך רישוי לקבלת היתרי בנייה. החסם היחיד להתממשותו הוא הנושא המימוני שטרם נפתר.

נחל עוז המגרש היום (צילום: זרתא סטודיו)
נחל עוז המגרש היום|צילום: זרתא סטודיו
נחל עוז מיקום כללי (הדמיה: זרתא סטודיו)
הדמיה: זרתא סטודיו

 << לכל הכתבות בערוץ living  

"הקהילה שלנו מפוזרת וחלקה גם מרוחקת, מצב שמייצר אתגרים גדולים לקהילה ולקיבוץ", אומר אוהד כהן, אחראי הבינוי בנחל עוז. "נכון להיום עדיין קיימת מניעה ביטחונית לשוב לנחל עוז, ולפי הפרסומים בשבועות האחרונים אנחנו מבינים שהתוכניות של הממשלה הן להגביר ולהעצים את הלחימה. זוהי תחושת אי-ודאות גדולה לגבי העתיד הקרוב. מרבית המשפחות רוצות לחזור אבל כל עוד הלחימה נמשכת, אין כוונה לעשות את זה, והן דורשות מהמדינה פתרונות דיור להמשך".

הקיבוץ רואה באוכלוסיית צעירים גדולה וחזקה נדבך חשוב ומרכזי. "נחל עוז הוא קיבוץ קטן יחסית, והקהילה אינטימית. הקרבה ללב רצועת עזה, 800 מטרים מס'געיה, מציבה את נחל עוז בפני מציאות ביטחונית מאתגרת במיוחד ומלווה אותו למעשה מיום היווסדו", אומר כהן ומסביר כי הגדלת אוכלוסיית הצעירים היא יעד אסטרטגי משום שהיא מחייה את הקיבוץ, מצעירה אותו והופכת אותו למקום חי ואטרקטיבי יותר. הגעה של סטודנטים במכללת ספיר או בכלל לתקופה של כמה שנים עשויה להביא לבחירה בנחל עוז כבית העתידי שבו יקימו תא משפחתי, ובפרויקט החדש פונה הקיבוץ לא רק אליהם. המרחב מיועד לגילי 35-18 ומאגד את צעירי נחל עוז - בני המקום שבוחרים להישאר או לחזור לקיבוץ, חניכי המכינה הקדם-צבאית הפועלת ביישוב, משתתפי תוכנית "מאהל ומגדל" - בוגרי צבא שבוחרים בחקלאות כעבודה מועדפת, סטודנטים מהאזור ומרחבי הארץ הלומדים במוסדות האקדמיים הסמוכים וחיילים המשרתים באזור.

הדיור הקיים היום לצעירים מיועד להריסה בשל מצב הנדסי ותחזוקתי ירוד, והקיבוץ מחויב לייצר פתרונות דיור חדשים כדי לשמר ולהגדיל אוכלוסייה זו. לפני תשע שנים, אחרי "צוק איתן" ועזיבה של משפחות צעירות עקב אתגרים ביטחוניים מתמשכים, החלה היוזמה ל"מרחב צעיר", כדי לחזק את שכבת הגיל הצעירה בקיבוץ. לאחר אירועי אוקטובר 2023 הפך הפרויקט למרכיב מרכזי בתוכנית ההתחדשות של האזור כולו, מתוך הבנה שהשבת הצעירים ליישובי העוטף היא המפתח לשיקום ארוך טווח ולבניית חוסן קהילתי.

לפרויקט, הממוקם בפינה הצפון מערבית, הקרובה ביותר לעזה, נרתם משרד האדריכלים זרתא סטודיו מהנגב המערבי, המתמחים בין השאר בבנייה כפרית של מגורים ומבני חינוך וציבור, והוא כולל 74 יחידות דיור חדשות בשתי קומות -  52 יחידות בגודל 55 מ"ר ו-22  יחידות בגודל 45 מ"ר. יש גם שתי יחידות בנות 45 מ"ר כל אחת, שיכולות להתחבר בעתיד כדי לגדול ליחידת דיור משפחתית בת 90 מ"ר המיועדת לזוג עם עד שני ילדים. שלב א' יכלול שבעה מבנים בשטח של 2,200 מ"ר והעלות המשוערת לכל הפרויקט היא 40 מיליון שקלים.

"קיבלנו החלטה עקרונית שלא יהיה בפרויקט הנוכחי מבנה ציבור ייעודי לצעירים, כמו פאב או חנות יד שנייה משלהם, כדי לשלב את הצעירים בקיבוץ. מלבד המגורים תהיה להם ריאה ירוקה לישיבה משותפת בחוץ אבל שאר התשתיות, כמו בריכה או מועדון יהיו משותפים", אומרת אדריכלית אביבה פרידמן, אחת מארבעת השותפים בסטודיו.

נחל עוז תכנון הדמיה (הדמיה: זרתא סטודיו)
נחל עוז תכנון הדמיה|הדמיה: זרתא סטודיו

נחל עוז תכנון הדמיה (הדמיה: זרתא סטודיו)
הדמיה: זרתא סטודיו
נחל עוז תכנון הדמיה (הדמיה: זרתא סטודיו)
הדמיה: זרתא סטודיו

נחל עוז תכנון הדמיה (הדמיה: זרתא סטודיו)
הדמיה: זרתא סטודיו

הפרויקט מציע תפיסת תכנון המשלבת בין עקרונות הבנייה הקיבוצית המסורתית לבין צורכי המגורים העכשוויים. המבנים מתוכננים בבנייה דו-קומתית המאפשרת ניצול יעיל של הקרקע תוך שמירה על אופי הבנייה הנמוכה המאפיינת את המרחב הכפרי. מרחבים משותפים מעודדים אינטראקציה חברתית, לצד פרטיות ביחידות המגורים עצמן. הפרויקט כולל גם פיתוח סביבתי המשתלב בנוף הטבעי של האזור ומחזק את הקשר בין הקהילה לסביבתה.

המבנים החזרתיים הצנועים מאפיינים את הבנייה הקיבוצית המסורתית, וכל אחד מהם קיבל נגיעת צבע אחר בפלטה שמתאימה למגורי צעירים, לטובת התמצאות. נגיעות צבע נוספות מופיעות באלמנטים קלים של הצללות ופרגולות. האדריכלים עבדו על העמדה של שש יחידות במבנה – ארבע בקומת הקרקע ושתיים בקומה מעל, והכניסות לבתים יהיו מצפון ומדרום במעין ריצ'רץ', כדי לאפשר לכל אחד פרטיות. "יש מערכת שבילים בין הבתים ונוצרים מפגשים, ועם זאת רצינו לייצר מתחם חברתי לא אינטנסיבי מדי, שיאפשר לדייר לצאת עם כוס יין בערב ולשהות לבדו בלי להיתקל בשכן", מסבירה פרידמן.

לכל יחידת דיור יהיה ממ"ד משלה, למרות שדרישות הג"א לא מחייבות זאת. "זה מגביל אותנו בגמישות התכנונית, משום שלכל ממ"ד יש קיר הדף וקיר חיצוני של 40 ס"מ, אבל המטרה שלנו היא למקסם את הממ"ד, ליצור אדריכלות טובה וכך למשוך לכאן אנשים ולתת תחושת ביטחון". הפרויקט גם מאפשר לקיבוץ לקחת חלק בגדילת היישובים ובציפוף שעובר המגזר הכפרי, כחלק מאתגר הצפיפות שעוברת ישראל.

תהליכי התכנון, שיכללו בסופו של דבר גם עיצוב פנים, מספקים לאנשי הקיבוץ תחילתו של שיקום. הם מעורבים בפרויקט, מדמיינים את הקיבוץ חי ומתפתח וממתינים לצעירים, שבהם רואים עתודה להמשך החיים הקהילתיים. "למרחבים פיזיים יש תפקיד חשוב בחיזוק תחושת הקהילה באזורים פוסט-טראומטיים. המקום עוזר לייצר מפגשים בין אנשים וקבוצות ומשפיע בסופו של דבר על האופי וההתנהגות שלהם זה כלפי זה", מסבירה פרידמן. כהן מוסיף: "מסגרת 'המרחב הצעיר' מייצרת חיבור מאוד חזק למקום ותחושת שייכות גדולה. לא מדובר רק בלהשכיר דירה. הצעירים לוקחים חלק פעיל בחיי החברה והקהילה עם תוכניות מעורבות חברתית שהיא חלק מהמסגרת של המרחב ועם פעילויות נוספות שהם מובילים. החיבור בין צעירים שמגיעים מבחוץ לבין צעירי המקום הוא מדהים. התרומה לחוסן קורית בכל שכבות האוכלוסייה – מצעירים ועד ותיקי היישוב".

מראות הרס בנחל עוז לאחר המתקפה ב-7 לאוקטובר (צילום: Mishel Amzaleg, לע
מראות הרס בנחל עוז לאחר המתקפה ב-7 לאוקטובר|צילום: Mishel Amzaleg, לע"מ

מה גורם לצעירים לבחור להישאר או לחזור לקיבוץ למרות הסכנות הביטחוניות?

"הבחירה הראשונית נובעת ממגוון שיקולים. חלק זה חבר מביא חבר, חלק כי זה מה שמצאו וחלק כי התאהבו במקום. אני מניח שהדור הצעיר מהקיבוץ היו רוצים להמשיך להיות משמעותיים בחיי הקהילה. לקבל יחס הוגן ותנאי מחייה טובים. מה גורם לאלה שמגיעים לרצות להישאר? רק מי שגר או התגורר פעם בנחל עוז יכול להבין את זה והאמת שדי קשה להסביר את זה במילים. אחרי 7 באוקטובר עבור הרבה צעירים יש למגורים כאן משמעות גדולה יותר. אנחנו מזהים שצעירים רוצים להגיע ולהיות חלק מתקומת הקיבוץ ואזור עוטף עזה בכלל".

המדינה מסייעת לכם?

"לצערנו, נכון להיום אין תוכנית תמיכה של המדינה שיודעת לסייע לנו בהקמה. אנחנו נעזרים במנהלת תקומה ובמשרדי הממשלה הרלבנטיים אבל התמיכה שלהם היא בעיקר בדחיפה, בחיבורים ובקיצור תהליכים בירוקרטיים. את כל עלויות התכנון עד כה מימן הקיבוץ, ולהקמה אנחנו נסמכים בעיקר על פילנתרופיה או שילוב של פילנתרופיה ויזמות. בנייה של עשרות יחידות דיור לצעירים היא מגה פרויקט עבור נחל עוז, והוא לא יוכל להרים אותו ממשאביו. אנחנו ממשיכים לקדם את התכנון ומקווים ומאמינים שנמצא את השותפים לדרך, שיתחברו לפרויקט החשוב הזה ויסייעו לנו בהגשמתו".